בפרשת השבוע ״בא״ התורה מספרת לנו על המכות האחרונות שהקב"ה הכה את פרעה והמצרים, ועל ההכנות של בני ישראל לקראת יציאתם מהשיעבוד בארץ מצרים.

ובשעת יציאתם בלילה לאחר שהתחילה מכת בכורות מעידה התורה "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו".
ומובא בחז"ל, שבשכר שהכלבים שתקו ביציאת מצרים ולא נבחו, נותנים להם את בשר הטריפה "ובשר בשדה טרפה לא תאכלון לכלב תשליכון אותו".

ובסוף הפרשה נאמר מצוות פטר חמור, והוא, שהחמור הבכור יש לו קדושה וצריך לפדותו בשה.
וכתב שם רש"י הטעם שדווקא החמורים זכו לקדושת הבכורות מפני שסייעו לישראל ביציאתם ממצרים "שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של המצרים", ומכוון שהחמורים סייעו לבני ישראל ביציאתם זכו שיקויים בהם מצווה זו של פטר חמור.

מורנו הגאון הגדול רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל היה מספר כי
באחד המערכות שניהל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל על קדושתה של ירושלים, היו מן הציבור כאלו שעשו מעשה בפועל שיצאו לרחובה של עיר לפעול ולהתריע ולמחות, ולעומת זה היו כאלו שהתחמקו מלפעול בטענות שונות ומשונות והעדיפו להיות "נייטרלים".

ובדברים שנשא הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הקשה, לכאורה גם הכלבים וגם החמורים שניהם השתתפו ועזרו לבני ישראל כשיצאו ממצרים, וכשזה מגיע לשכר ההבדל ביניהם הוא שמים וארץ, החמורים זכו לקדושה! ואילו לכלבים זורקים להם את העצמות…?!
אלא אמר, חילוק גדול יש בין החמורים לכלבים, החמורים ראו את בני ישראל מצד אחד ואת המצרים מצד שני ונשאו בפועל בעול עם בני ישראל, ובשכר זה קבלו את קדושת הבכורות. לעומת זאת, הכלבים ראו מצד אחד את המצרים, ומצד שני את בני ישראל יוצאים ממצרים, ואמרו לעצמם, מה לנו להתערב ביניהם, נשתוק, נהיה "נייטרלים", לנייטרלים, זעק רבי יוסף חיים, זורקים עצם!

נזכור שכיהודים יש לנו לדבוק בדרך אבותינו ולא לעמוד מהצד ולהמנע כשמדובר בכבוד השם ית' ובזכות זה נזכה לניסים וישועות כפי שנעשו לאבותינו ביציאתם ממצרים. אמן.

שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 16:41
יציאת השבת: 17:42