פרשת השבוע ראה, פותחת בשיח שיש למשה רבנו עם עם ישראל, בשעה שעומדים הם על סף ירושת הארץ, אותה ארץ המובטחת להם, ארץ המסמלת את המולדת שלהם, לאחר אין ספור חיי נדודים, כשהגיעו ליעד הנכסף שכל אומה מוכנה למסור את מיטב בניה כדי לזכות במטרה זו, אז עומד משה רבנו ומזהיר את עם ישראל:
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמען וכו' ".

משה רבנו מקדים ואומר שיש ברכה וקללה ולאחר מכן חוזר ומפרט להם מתי זוכים בברכה ומתי חלילה להיפך.
עומד משה רבנו מול עם ישראל במעמד נשגב שכזה, בשעה שמוסר הוא להם את הארץ המובטחת, ואומר להם: אין פה מציאות של או ברכה או קללה, יש גם ברכה וגם קללה, הכל תלוי מה תעשו, היום כשאני נותן לכם מתנה נפלאה זו, עליכם לזכור, לא להתפתות ולחשוב שהברכה מובטחת מראש לכל הנכנס לארץ, למרות שכך נראה במבט שטחי, אלא יש כאן גם ברכה וגם קללה.

ומלמד אותנו משה רבנו שבכל דבר בחיים עלינו להסתכל כך, במבט עמוק, לכל הבטחה או פעולה ותוצאה אין מצב של רק ברכה או רק קללה, אלא יש גם ברכה וגם קללה.

ומלמד אותנו משה את הסוד לכך שהברכה תהיה ברכת אמת ותסתיים בהצלחה, "את הברכה- אשר תשמעו", "את הקללה- אם לא תשמעו".

אין שום אפשרות לאדם לדעת אם העסק שמתחיל, או המתנה והירושה שמקבל תהיה היא ברכה עבורו או חלילה להיפך, אך דבר אחד הוא בטוח וזו היא אמת המידה האמיתית, מי ששומע בקול השם, סוף דרכו לברכה, ואילו הרשעים שאינם שומעים לדבר השם, שלמראית עין נראה שמצליחים, משה רבינו מבטיח ומי שסבלן גם יראה זאת, שסופם לקללה, אם לא תשמעו, תהיה קללה.

הדרך ליישם את הברכות המובטחות היא לקיים- "אשר תשמעון" לשמוע בקול השם ית' ולעשות את דברו.

היום בערב זוכים אנו להתחיל את חודש אלול, חודש של רחמים וסליחות, חודש בו זוכה כל אחד ואחת לקרבת השם, לאהבה וחיבה מיוחדת, ננצל זאת להיות 'שומעים' בקול השם, מקיימי דברו, וכך נגיע ליום הדין הקרב ובא, ראויים ומוכנים, וזה יהיה לנו סגולה ראויה לזכות ביום הדין לשנה טובה ומבורכת.

שבת שלום
חודש טוב ומבורך.
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 19:08
יציאת השבת: 20:08