איך מקיימים ביישובים עירוניים את מצוות חג השבועות לאחר חורבן בית המקדש? מהם שמות החג ומה משמעויותיו בימינו? מה הקשר של מאכלי חלב לחג ומה תפקיד המים בסמלי החג? כל מי שביקר השבוע בחווה החקלאית נהנה מחוויה לימודית הנותנת מענה לשאלות הנ"ל בדרך מקורית השומרת על ערכי האדמה והקשר לנושאי חקלאות וסביבה.

החווה למדעי החקלאות והסביבה אשדוד, אפשרה השבוע למאות תלמידי בתי הספר שלומדים בחווה מדי שבוע ולאלפי ילדי גנים מהעיר, לחגוג את חג השבועות בחווה בשיתוף מינהל החינוך, גב' מיכל שוהם מנהל מחלקת הגנים וגב' טלי מימון מנהלת האגף לחינוך מיוחד. בנוסף, ניתנה אפשרות גם לתושבי אשדוד לציין את החג באופן חווייתי ומרגש, בפעילות שהתקיימה אחר הצהריים בשיתוף עם איגוד ערים לאיכות הסביבה. כל המבקרים התוודעו למשמעויות של שמות החג ולמנהגי החג באמצעות התנסויות מגוונות.

חג השבועות, כמו שני חגי העלייה לרגל האחרים, מתאפיינים בכמה שמות ובחווה החקלאית בחרו לקיים פעילות סביב כל אחד משמות החג.

• חג מתן תורה – באוהל אותנטי, כאוהלו של אברהם אבינו, התאספו כולם ושחזרו יחד את הרגע המכונן של קבלת ספר התורה, ובראשים עטורים יצאו במחול ובשירה כיאה למעמד קבלת התורה.
• חג הקציר וחג השבועות – מועד החג נופל בסוף עונת קציר החיטים שהוא גם סוף ימי ספירת העומר (7 שבועות). כל קבוצה קיבלה עומר, אגודת שיבולים לאחר קצירתן, בדיוק שבעה שבועות מראשית ספירת העומר. לאחר שהכירו את מבנה השיבולת, דשו את החיטה, זרו את הקליפות וטחנו את הזרעים לקמח בעזרת עלי ומכתש ובעזרת אבני ריחיים, ולבסוף לשו ורידדו את הבצק, ואפו פיתות על הטבון.
• חג הביכורים – הבאת הפירות הראשונים אל המקדש. בגן הירק קטפו מלוא הטנא מתוצרת החווה, ונשאו על כתפיהם "ביכורים" בגאווה.

גם מנהגי החג זכו לקבל משמעות מחודשת – כשהאורחים פגשו בדיר את העז והכבשה מניבות החלב, שהוא מסימניו המובהקים של חג השבועות ומכאן המנהג למאכלי חלב בחג. התלמידים התנסו בחליבה מדומה, ולמדו מהו המקור למאכלי החלב העולים על שולחן החג. ולבסוף איך אפשר לקנח שמחה בלי לשחזר את שמחת בית השואבה ושאיבת המים ממעיין הגיחון. על הדשא בחווה הם שיחקו במגוון משחקי מים – ניסו לקלוע מים למטרה, הפריחו בועות סבון, יצקו מים אל מתקן השקיה עשוי בקבוקים בשימוש חוזר, דגו דגים עם חכות ועוד.

חדווה אליעד, מנהלת החווה: "חג השבועות הינו השיא של כל הפעילויות שאנו מקיימים בחווה. זהו חג חקלאי, דתי וחברתי, בו אנו יכולים לאגד את כל ההיבטים לאלומה אחת. אנו שמחים לארח בחווה מדי שנה בחג זה מגוון של אוכלוסיות, כדי שיטעמו לפחות יום אחד בשנה את עבודת האדמה ויבינו מאיפה מגיע המזון לו אנו זקוקים".