ישן לצד חדש, מסורתי לצד עדכני ותמהיל מרגש של קהל מגוון מרחבי הארץ – מעל ל-1,000 איש פקדו את מתחם התרבות של אשדוד ונהנו משלושה מופעים ייחודיים לפסטיבל החורט על דגלו ביטוי לרב תרבותיות, פתיחות ואמנות באווירה תוססת ומרגשת לצד מגוון איכותי של מוזיקה, קולנוע אמנות וקולינריה.
יומו השלישי של פסטיבל מדיטרנה נפתח בניחוח בוכרי של ההרכב המשפחתי 'הסלון של אלייב' שצבעו בכלים ותלבושות מסורתיות את במת מונארט וסחפו את הקהל בערב שכולו הפתעות וחיבורים מפתיעים, רקדנית בטן אותנטית, ניגונים ומקצבים מארצות המשי, מצלילי הקאנון החודרים אל שילובי ביטים אלקטרונים מרעננים כמו באגדת 'אלף לילה ולילה'.
בבית יד לבנים רק ירד החושך באולם וכבר הקהל מחא כפיים סוערות טרם עלה לבמה האחד והיחיד חנן בן ארי – האמן הכי חם בשטח מלווה בהרכב נגנים וזמרי ליווי. הוא פתח בשירו האהוב ״לא לבד״, שהביא מיד לשליפת מצלמות עד שלא נותר אף טלפון ללא תיעוד מזכרת מהמופע והתקבל באהבה כשהקהל הצטרף מילה במילה, לא רק לפזמונים, אלא גם לבתים ואולי בעצם לחיבור שכולו פשטות, כיאה לבן ארי, בג׳ינס וטי שירט, דרך מילים חותכות ונוגעות ששואלות את השאלות של כולנו ובעיקר מחזקות שאנחנו לא לבד.
הוא בירך את הקהל באשדוד לשלום, צחק עם הקהל שהיה תמהיל מדויק של עם ישראל- חילוני מול דתי, צעיר מול מבוגר ואמר שלא מבין למה קנו כרטיס כי הערב הוא רוצה שהקהל יופיע וישיר והוא כבר ידאג לליווי… מיותר לציין שהמופע של בן ארי היה סולד אאוט זמן קצר לאחר שהמופע נפתח.
בין שיר לשיר שיתף בסיפורים אישיים מהשירות בצבא, מהטיול בחו"ל, מהרצון להפוך למוזיקאי או נביא אך מיד הוא הבין כי לנביא, פחות יצליח להפוך אבל מוזיקאי יש מצב…
ככל שהמופע התקדם הקהל רק הלך והתחמם, שר יחד איתו בקולי קולות את להיטיו עד שכל הקהל קם על הרגליים.
הבמה הבינלאומית של הפסטיבל נפתחה בהופעה שכולה רוח התרבות היוונית באופן הכי רומנטי שאפשר עם הכוכבים אלאפטריה ארווניטאקי ויאניס קוצירס במשכן לאמנויות הבמה, עם נוכחות בימתית בלתי נשכחת ורפרטואר מרובה הלהיטים שלהם.
הקול הייחודי, העמוק והנוגה של אלאפטריה תואר פעמים רבות כמפגש בין מזרח ומערב, בעיקר בזכות השילוב של אלמנטיים מסורתיים לצד מקצבים וצלילים עדכניים במוזיקה שלה והותיר את הקהל בעיניים בורקות ושפתיים מחייכות.
לצידה קוציראס- מוזיקלי אדיר, קול צלול ומדויק ובעל עוצמה מרגשת שהפך להיות המבצע המועדף על המלחינים האגדיים של יוון, כשהוא מכניס חיים חדשים ורוח רעננה ביצירות הקלאסיות שלהם וכך נהנה הקהל מהופעה מרגשת שכללה מבחר שירים שהשניים יצרו במהלך השנים וגרמו לקהל להתאהב מחדש בקלאסיקה של השירה היוונית, שרו ביחד ולחוד אך לקהל זה לא שינה וניכר שהכירו ושרו יחד איתם את כל השירים ובכל סיום שיר, כשגווע הצליל האחרון, רעד האולם ממחיאות הכפיים ומתרועות הקהל.
